שיחת חתך 9# מארחת את המעצב שלומי אזולאי לשיחה על רובוטים ואמפטיה
שיחת חתך מארחת את שלומי אזולאי
מאת: פזית אייזנשטיין
.......................................................................................................................................
שלומי אזולאי הוא מעצב וחוקר בתחום ה-Human Robot Interaction (HRI). בשנה האחרונה הוא המעצב הראשי בחברת הזנק בשם Intuition robotic, שמטרתה לייצר טכנולוגיות המסוגלות ללמוד להסתגל לאנשים ולקבל החלטות אוטונומיות. לפני כן, שימש כמעצב וחוקר במעבדת milab IDC ועבד כמעצב תעשייתי על מגוון רחב של פרויקטים כעצמאי ובשיתופי פעולה שונים. שלומי הינו בוגר המחלקה לעיצוב תעשייתי, בצלאל (2006).
KIP-1 והדרך ליצירת היקשרות רגשית
מעבדת miLab ב-IDC, שהוקמה ע"י אורן צוקרמן וגיא הופמן שני דוקטורנטים בוגרי ה-Media Lab ב-MIT, עוסקת במחקר של Human Computer Interaction)HCI) ומתמקדת ב-Social robotics. תחום מחקר שמקפל לתוכו תוכנה, הנדסת מכונות, עיצוב ופסיכולוגיה.
KIP-1 הוא אחד מהרובוטים ששלומי עיצב במסגרת miLab ומטרתו להוביל ניסוי שבודק תהליך היקשרות בין משתמש לבין רובוטים. הניסוי מבוסס על דיבור ומתמקד בטון הדיבור ולא בתוכן הדברים. בשביל להשיג את ההיקשרות הרגשית, שלומי עשה בחירות צורניות והתנהגותיות מאוד ספציפיות. הצורה של קיפ-וואן מבוססת על מכניקה פשוטה וחשופה למשתמש (כנות), ומבחינת התנהגות נבחרו מספר Gestures (מחוות) פשוטים – לדוגמא: הקשבה מיוצגת ע"י התקרבות והפניה של ראשו של קיפ-וואן לכיוון מקור הקול, התכווצות והתכנסות של ראשו של קיפ-וואן לכיוון הגופו במקרה של רעש מפתיע מייצגת בהלה.
חברת Intuition robotic מפתחת מוצרים טכנולוגיים שמטרתם לשפר ולהטיב את איכות החיים של האוכלוסייה המבוגרת. המוצרים מתפקדים כבני-לוויה למשתמשים, ומטרתם העיקרית היא להקל על תחושת הבדידות שמאפיינת אחוזון גדול מהאוכלוסייה המבוגרת (מות בן או בת-הזוג, מעבר הילדים למקומות רחוקים וכדומה). לתחושת הבדידות יש השפעה ישירה על איכות ואורך החיים ואירגוניים רבים חוקרים אופציות להקלה על התחושה בעזרת אמצעים טכנולוגיים. Giraffe למשל הוא תוצר אחד המחקרים שנתמכו ע"י האיחוד האירופי, אשר מדמה את ההתנהגות של רובוט בסביבה ביתית של בני הגיל השלישי. בפרויקט זה הרובוט מופעל, ללא ידיעת הנסיינים, ע"י מפעיל בשלט רחוק. הנסיינים דיווחו על שיפור ניכר באיכות החיים והמסקנה היא שלמרות הקרירות הטכנולוגית, עצם הנוכחות והידיעה כי מישהו, גם אם הוא רובוט, עד לקיום שלך יכול הקל בצורה ניכרת על תחושת הבדידות. שלומי סיפר שהצורך האנושי בבן-לוויה (Companion) הינו צורך קדום שהעדות הראשונה לו, אישה שנקברה עם כלבה, מתוארכת לתקופת האבן. הכלב, בניגוד לחיות מבויתות אחרות כגון הפרה והסוס שבויתו לצרכים פונקציונליים, בוית לצרכים רגשיים כ-8000 שנה לפני החיות האחרות.
Elli-Q, המוצר המוביל של Intuition robotic, היא רובוט שמקוטלג תחת Social copanion ומיועד לאוכלוסיות מבוגרות באופן כללי, וערירית באופן ספציפי. מטרתה היא לתת תחושה של בת-לוויה ולשם כך היא משלבת יכולות של בינה מלאכותית (Artificial Inelegant), למידה תפיסתית (Perceptual leaning), למידה חישובית (Machine learning), ומחשוב ענן (Cloud base).
יכולות הבינה המלאכותית מאפשרות למשתמש לתקשר עם אלי-קיו בשיחה והיא תדע לענות בחזרה לפי תוכן הדברים. זאת בניגוד לאובייקטים טכנולוגים אחרים, לדוגמא טלפון חכם, שהממשק איתם מבוסס על כפתורים וטקסט. ממשק שמתבסס על דיבור הוא אינטואיטיבי יותר ועקומת הלמידה שלו כמעט ואפסית, תכונות אלה עוזרות להסיר את המחסומים הטכנולוגיים שמגיעים עם ממשקים ויזואליים. יכולות הלמידה התפיסתית, מאפשרות לאלי-קיו לקבל החלטות אוטונומיות ובכך להגיב ולייצר אינטראקציה בעצמה במקרה וצריך. לדוגמא: אם המשתמש לא פנה לאלי-קיו תקופה ארוכה, היא יכולה לסמן לו בעדינות שהיא עדיין שם, אם המשתמש לא הגיב לתזכורת לקחת תרופות וכדומה.
יכולות הלמידה החישובית בשילוב עם מחשוב ענן מאפשרות לאלי-קיו לא רק למפות ולנתח את ההתנהגות של משתמש ספציפי, אלא גם למפות ולנתח דפוסי שימוש של כל קהילת המשתמשים. מיפוי וניתוח מהסוג וההיקף הזה לאוכלוסייה הבוגרת לא קיימים כרגע ורק עצם קיומו יכול לחשוף דפוסי התנהגות ולשמש בסיס למחקרים רבים. החיבור לענן מאפשר גם להגיב לשינויים ע"י עדכוני גרסה ובכך לשמר את הרלוונטיות של אלי-קיו למשתמשים לאורך זמן.
לעצב את ELLI-Q- תנועה ואמפטיה
שלומי הוא המעצב המוביל ומומחה ה-HRI של אלי-קיו. האתגרים העיצוביים העיקריים שעומדים בפניו הם הצורך לעצב אובייקט שעדיין לא קיימות לגביו תפיסות עיצוביות מקובלות ואיזון בין הקרירות והציניות שאובייקט טכנולוגי כזה מעורר לבין ההשפעה המוכחת שיש לו על איכות החיים של אוכלוסייה מבוגרת. האתגרים לעיל, מעסיקים במקביל כמה עשרות צוותי פיתוח ברחבי העולם שמנסים גם להגדיר ולעצב בני-לוויה טכנולוגים לקהלי יעד שונים. הפרויקט המפורסם ביותר בתחום הוא Jibo – פרויקט קיקסטארט מוצלח שמאחוריו עומדת סינטיה בריזיל שניהלה מעבדת החדשנות בMedia Lab אשר התעסקה ב-Social robotics. קהל היעד של ג'יבו הוא כל המשפחה והאלמנט העיצובי העיקרי הוא התנועה החיננית שלו.
בניגוד לתהליכי עיצוב תעשייתיים קלאסיים שמתעסקים באובייקטים שיש להם מנח עיקרי, בני-לוויה הם אובייקטים שמשלבים לא רק חומר וצורה אלא גם תנועה, אור, צליל ואלגוריתם על מנת ליצר היקשרות עם המשתמש. פרויקט מהסוג הזה דורשת התנהלות שמשלבת – אסתטיקה, מכניקה, פסיכולוגיה, ותוכנה כבר מהשלבים הראשונים ולכן הוא דורש סוג שונה כלים ומתודולוגיות עבודה. לדוגמא, השם המקורי של שניתן לבת-הלוויה היה אלי, ה'קיו' נוסף מאוחר יותר עקב אילוצים טכנולוגיים- על מנת שהאובייקט יזהה שפנו עליו, יש צורך בפניה בעלת סיומת ברורה.
השלב הראשון בעבודתו של שלומי עסק בתכנון המכני והעיצוב של אלי-קיו כאשר התהליך והשיקולים התמקדו פחות בתרחישים ספציפיים אלא באפשרות של המכונה להתאים את עצמה למגוון רחב עד כמה שאפשר של תרחישים ולקבל על עצמה את האופי של הדמות. בשלב התכנון המכני, הצוות הגדיר את האובייקטים השונים שירכיבו את אלי-קיו: הגוף, הראש והטאבלט, יחד עם הגדרה של צירי התנועה בין החלקים השונים. הצוות גם התעסק בנראות הכללית של האובייקט ובפרשנות שהם רוצים לתת למילה "רובוט". מתוך הרצון לייצר חוויה כנה ולא ייצוג משכופל של הרעיון של רובוט, הצוות לקח החלטה אמיצה וייחודית שמרכז ההתבוננות לעבר האובייקט לא יהיה עין שמחקה עין אנושית אלא נורת לד עמומה שנדלקת בהקשר המתאים.
עיקרון משמעותי בעיצוב הדמות הוא שימוש בתנועה ככלי התקשורת וההיקשרות העיקרי של המשתמשים לאלי-קיו. באופן כללי, תנועה של אובייקטים מגרה אצל הצופה תהליך של האנשה והוא מתחיל לחפש ולזהות אינטליגנציה רגשית באובייקט. לדוגמא: התחושות הכמעט משפחתיות שיש כלפי iRobot לעומת שואבי אבק אחרים. שלומי הביא כמקור השראה את עבודת הדוקטורט של רפאלו דאנדרה, כסא שמפרק ומרכיב את עצמו. בתהליך העיצוב עסק שלומי בשאלות כגון – מהי תנועה אנושית? כיצד אפשר לייצר אותה באובייקט מכני? כיצד אפשר לתמלל אותה לתוכנה? איזה תנועה תשקף איזה מסר? והחיפוש אחר התשובה הנכונה משך אותו להתעסק בעקרונות הנפשה בסיסים כגון האטה והאצה, שהפכו לחלק אינטגראלי בשלב התכנון המכני של הדמות.
בנייה של תנועה נכונה ברגע הנכון היא אתגר לא פשוט, ובניגוד לתחומי עיצוב קלאסיים בהם רוב המעצבים מיומנים בכלי העבודה ויש להם שליטה בחומר, העבודה עם קוד כחומר גלם דרשה משלומי להמציא לעצמו מתודולוגית עבודה חדשה. שלומי מיפה והפך את האלמנטים של התנועה למשתנים, ומצא תוכנת הנפשה שלא רק תוכל לקלוט אותם אלא גם תוכל לייצא אותם לפורמט דיגיטלי שהאב-טיפוס מכיר. מתודולוגיה זאת אפשרה לשלומי לייצר את האינטימיות שדרושה בין מעצב לבין האובייקט. תוך כדי בניית הדמות ולצורך דיוק המחוות, שלומי והצוות הגו רעיון מקורי לקביעת התקפות וההיתכנות של תכונות הדמות. הם שכרו את שירותיה של שחקנית אלתור וקיימו סדנא בת יום במהלכה השחקנית קיבלה על עצמה את תכונות הדמות ואת ההגדרות המכניות של התנועה שלה ושחקנית אחרת קיבלה עליה את תפקיד המשתמש. לאורך היום שתי השחקניות דימו בניהם דיאלוגים שונים מחיי היומיום של קהילת המשתמשים. הצפייה של המעצב והצוות בדיאלוגים לא רק אשררה או הפריכה עקרונות אלא גם חידדה לצוות איזה דיוקים צריך לעשות ובאיזה תרחישים צריך להתמקד.
סקירה של שוק בני-הלוויה הטכנולוגים בעיקר מעידה על כך שעדיין לא התקבעו תפיסות עיצוביות אך ישנם הנחות בסיסיות שחוזרות בכל הדגמים. מצב זה מזכיר את הרנסנס העיצובי של הטלפונים החכמים בתחילת דרכם. שלומי והצוות שלו מגיבים לחלק מהנחות אלו בצורה מקורית ומעניינת מה שהופך את אלי-קיו לייחודית בתחומה.
אלי-קיו הושקה לאחרונה ומוצגת כרגע בתערוכה במוזיאון העיצוב בלונדון.
.......................................................................................................................................
'שיחת חתך' היא פלטפורמה למפגש בלתי אמצעי בין סטודנטים ואורחי התוכנית ליוצרים מתחומים שונים מתוך רצון לייצר מרחב משתף השם דגש על תהליכי עבודה לאור האילוצים המקומיים והאופן בו התהוו לאורך השנים.
המפגשים מתקיימים כל יום חמישי בבית הנסן בין 18:00 ל-19:300000. פתוח לקהל, הכניסה חופשית.
חזרה לבלוג לדף הבית
