על תנועה, טיפול ופועלה משותפת עם רובוטים

הפרויקט מתמקד ביכולות שיתוף הפעולה בין בני אדם ורובוטים, דרך פעולות מייצרות אמפתיה. ספציפית, דרך בנייה של זרוע רובוטית והטמעתה בקליניקה של הוראה מתקנת, הפרויקט בוחן את ההשפעה של התנועה של הזרוע על התגובה האנושית אליה.

דרך יצירת תרגילים בתחום הגרפו־מוטוריקה שמשלבים את המורה, את התלמיד ואת הזרוע, ננבחנה ההשפעה של רכיב התנועה הרובוטית על ביצוע המשימות השונות. הפרויקט כלל בו ניסוי, במהלכו נבחנו דגמים שונים של זרועות רובוטיות בנוסף לאופן שבו משפיעות מחוות אנושיות שעושה הזרוע, כדוגמת ״הצבעה אנושית״. כמו כן נבחנה ההשפעה של הכנסת הזרוע למערך הטיפולי־דידיקטי, וכיצד היא משנה את יחסי הכוחות בעת סשן טיפולי. לדוגמה, כשהרובוט נותן את התרגיל, המורה מתפנה להיות ״בצד הילד״. כך היא יכולה לראות כיצד הוא מגיב לקבלת הנחיות וקבלת משוב, וכיצד הוא ניגש לפתור את התרגיל מבלי להיות הגורם המאתגר.

דרך בחינה של עבודה משותפת עם רובוטים באזורים בהם הרובוט עדיין לא נמצא, החזון של הפרויקט הוא ליצור עזר לימודי/טיפולי דידקטי שיאפשר למורים להוראה מתקנת ולמטפלים בעיסוק לשפר את הטיפול בבעיות גרפומוטוריות אצל ילדים בגילאי היסודי.

העבודה נעשתה בשיתוף עם אורית הופמן ממרכז הלימוד בירוחם.

-

שי צוקר (נ. 1971) הוא מפתח, אמן עץ ובעל סקרנות תמידית לרובוטים. כאב לשלושה שעד היום כותב עם שגיאות כתיב, שי מגיע לפרויקט עם עשרים שנות נסיון בתכנות מערכות מורכבות, רקע במדעי המדינה ובעיצוב צעצועים, ועם הרבה סקרנות ורצון לקדם את הנושא ולו צעד קטן קדימה.