מאת: אורלי פרי, אילון סתת קומבור, מתן רוזן פיש וחני לוזינסקי
................................................................................................
כשעולם המעצבים עדיין לא זכה להכרה הראויה לו, רועי ביגר, יזם, יועץ עסקי, וראש מסלול ניהול עיצוב בתכנית זכה להישגים בולטים בתעשייה וכעת הוא מספר לנו על פריצות הדרך שקרו בעולם העיצוב המשתנה ועל הקשר בין שתיה מרובה לעיצוב תהליכים.
אחד הרגעים הבולטים במסגרת ההתפתחות המקצועית של רועי, הייתה כשבמסגרת חילופי סטודנטים באיינדהובן שבהולנד פגש את אחד ממעצבי העל דאז, יורגן ביי (Jurgen Bey). שפעל באותו הזמן בקבוצת עיצוב ידועה בשם 'דרוך דיזיין' Droog design. רועי עבד בסטודיו של יורגן כמתמחה והיה חלק מהצוות שעבד על הספספל המפורסם Garden Bench.
זמן קצר לאחר מכן, כשהוא כבר בסיום התואר הראשון, והשנה היא 2005, הקים רועי יחד עם כמה מחבריו ללימודים (ועם רוח גבית משמעותית מפרופסור עזרי טרזי שהיה ראש המחלקה לעיצוב תעשייתי בבצלאל במשך שנים ארוכות) קבוצת עיצוב בשם "פנומנולוגיה". הקבוצה הציגה בתערוכות שונות וזכתה לחשיפה רבה בארץ ובחו"ל. העבודה "זוגיות מסרסת" הוצגה כחלק מתערוכה של הקבוצה בסלון הלווין של שבוע העיצוב במילאנו והציגה מערכות יחסים חדשות בין אובייקטים שאנחנו רגילים לראות או להשתמש בהם כזוג . בעקבות התערוכה קיבלו רועי וחברי הקבוצה פניות רבות ממסעדות ומרשתות עיצוב ידועות לרכישה גדולה של מוצרים. ומכאן הדרך להישגים נוספים, נראתה קרובה מתמיד.
2007, רועי עובד כמעצב בסטודיו לעיצוב וכבר סטודנט בתואר השני בניהול עיצוב בבצלאל, מבחין במודעה בעיתון בה חברת שורש (Source) מחפשת מעצב לתפקיד מנהל מוצר. הודעה זו הייתה איתות לכך שהשוק מתחיל להבין את היתרון בהעסקת אנשים עם רקע יצירתי או עם ניסיון בעולם העיצוב בעמדות מפתח. חברת שורש מטירת הכרמל היא חברה לייצור מוצרי OutDoor בתעשייה מסורתית. היא ידועה בארץ בתחום סנדלי הטיולים, ובחו"ל מוכרת בעיקר בזכות מערכות השתייה (שלוקרים) והתרמילים לספורטאים ולמטיילים. בשנת 2007, החל רועי לעבוד בחברה כמנהל מוצר של תחום המים והטקסטיל ובהמשך מונה לתפקיד סמנכ"ל הפיתוח בחברה.
בתפקידו הבין רועי שאפיון המוצרים בחברה חייב להיות מבוסס על יציאה לשטח והבנת צרכי המשתמשים בהם. ביטוי לתפיסה זו אפשר לראות בדבריו של ריצ'רד באוולס (Richard Bowels), אצן אוסטרלי למרחקים ארוכים אשר בראיון שפורסם איתו ציין לשבח את התיק של חברת שורש שמלווה אותו בריצה למרחקים ארוכים וסיפר שזה תיק הריצה הטוב ביותר משום שהוא מבוסס על טכנולוגיה של שקית מים שיכולה להתאים עצמה למבנה הגוף של כל משתמש. מערכת השתייה Low profile זכתה בפרס העיצוב Outdoor award של IF ובהמשך הוצגה גם בתערוכה שהציגה תהליכי פיתוח ועיצוב של מוצרים ישראלים בבית הנסן.
ואיך אפשר להצליח מבלי להיכשל בדרך….לאחר שהחברה הגיעה להכרה בינלאומית באיכות המוצרים שלה ולהצלחה מסחרית של מוצרים שנמכרים בלמעלה ממליון יחידות בשנה, וזכתה לכינוי "המימייה הטובה בעולם", המשיכה לחפש את 'הדבר הבא'. באותה תקופה גברה המודעות לשתיית מי ברז והעדפתם על פני מים מבוקבקים והוחלט לפתח בקבוק שתייה המבוסס על טכנולוגיית המים של שורש ,. החברה השיקה את SPRESH בקבוק גמיש וחדשני שמאפשר שתיה בקלות וללא הטיית הראש תוך כדי תנועה.
תהליך החשיבה האסטרטגית הבהיר שהמוצר אינו מתאים לקהל הקיים של חברת 'שורש', אולם ייצר הזדמנות לפנות לקהלי יעד חדשים, אותם אנשים הלוקחים בקבוק שתיה למשרד ,לאוניברסיטה ולכל מקום. כמו כן, זוהה מקומם של בני הנוער להוביל דעת קהל, ולכן הוחלט לפנות לקהל מטרה של בני נוער וילדים. כסף ומאמץ רב הושקע כדי להפיץ את הבקבוקים בארץ ובעולם. הייתה כוונה להקים חברת בת להפצה, נבנתה תכנית עסקית ומערך חדש, ונפתחו נקודות מכירה חדשות מחנויות מטיילים וספורט אתגרי, לחנויות נגישות לקהל הרחב ולבני נוער בפרט. הצלחת המוצר בעולם הייתה תלויה בחדירה לרשתות הקמעונאיות הגדולות שהיו חדשות עבור חברה בסדר גודל כמו שורש ודרשו מאמצי חדירה יקרים ומורכבים.
2014: לאחר תקופה של 7 שנים בהן עבד בחברת שורש בתפקידים שונים, רועי החליט לסיים את תפקידו ולצאת לטיול "אחרי צבא" עם משפחתו. מסע של מספר חודשים להרי ההימלאיה, אל הלא נודע. במהלך הטיול רועי קרא הרבה ונחשף להתפתחות הטכנולוגית המהירה בתחום המחשוב הלביש, Wearables ולאתגרים הרבים שקיימים בתחום זה הנובעים מהפער בין קצב הפיתוח לאפיון יישומים שימושיים ובעלי ערך למשתמשים.
עם חזרתו לארץ פגש משקיע פרטי (אנג׳ל) ושיתף אותו בתובנות שלו, השניים החלו לחקור את שוק המחשוב הלביש ואת החברות העוסקות בו וזיהו עולם יזמי שנמצא בפריחה בין היתר בזכות פלטפורמות חדשות כדוגמאת קיקסטרטר, אך גם כמה פערים שמונעים מאותם יזמים להביא למימוש את הרעיונות שלהם. רועי והמשקיע פיתחו פלטפורמה המבוססת על תהליכי ניהול עיצוב אולם הזדמנות חדשה קטעה את התכניות.
בשנת 2015 פגישה מקרית הובילה את רועי לחברת סטארטאפ בתחום ה Medical Devices המשויכת לתעשיית הרפואה האסתטית. במהלך בדיקת השטח בקליניקות השונות, זיהה רועי כשלים בהתאמה של חלק מהמוצרים הקיימים למשתמשים אשר שהובילו למאמץ פיזי קשה ולשימוש לא נכון במוצרים.
עוד לפני הצטרפות רועי לחברה, זיהתה החברה את המגמה העולמית של מעבר של טיפולים רפואיים לסביבה הביתית ושמה לה כמטרה להגיע למשתמשים באופן ישיר ע"י מזעור הטכנולוגיה ויצירת מכשיר ביתי קטן ונוח לשימוש עצמי. המוצר הראשון שפותח לא היה נוח לשימוש ולא הותאם לקהל היעד ולחוויה שנדרשת בכדי לבצע בהצלחה טיפול בייתי מסוג זה.
רועי נסע לסין בכדי לנסות ולשפר את חויית השימוש במוצר וביצע מספר שינויים מהירים הקשורים בנוחות השימוש, איכות החומרים והנראות של המוצר . לאחר שחזר מסין עם המוצרים המשופרים הבינו המהנדסים את המשמעות הגדולה שיש למעצב בתהליך כולו ולשם מה רועי נמצא שם.
המוצר כוון לשווקים בחו"ל, ולאחר ששווק ללקוחות החלו משתמשים רבים להעלות סרטוני יוטיוב בהם תיארו את השימוש במוצר. רועי ערך על בסיס סרטונים אלה מחקר משתמשים והוציא מכך מידע רב ואפיון חדש .
המכשיר הישן, שהיה מורכב מחיישנים רבים, לא ידע ליצור דאטה מהמשתמש. את המכשיר החדש ציידו באמצעים לקבלת דאטה ואף הצמידו אליו אפליקציה ייעודית שידעה לקבל את הדאטה ולהעביר אותו לחברה המפתחת. הדאטה שהחל להגיע, שינה את כל התפיסה לגבי מי הוא לקוח הקצה וכיצד הוא משתמש במוצר.
רועי שיתף אותנו בקריירה מעניינת, מאתגרת ומרשימה, בה חווה בעיקר הצלחות וגם כישלונות שמהן יכל לצמוח. תחום ניהול העיצוב בשונה מאסכולות אחרות כגון ארכיטקטורה ואמנות, הינו תחום צעיר, ומשתנה, הקיים בארץ רק כ 15 שנים. רועי ממשיך לפתח את התחום, והיום חוקר כחלק מהמציאות המשתנה את הטכנולוגיות החדשות שצריכות להיטמע במחלקות השונות באקדמיה, ואת השינויים שהאקדמיה צריכה לעבור כדי להשתלב בעולם החדש. בנוסף לתפקידו בבצלאל, רועי עובד עם סטרטאפים וחברות בתעשייה כחוקר עיצוב וכמנהל עיצוב.
היה מעניין אותנו לאן רועי שואף בעוד 10 שנים?... ומבחינת רועי הכל פתוח….