שיחת חתך מארחת את גיא קניגשטיין

מעיצוב אוביקט לעיצוב פעולה
שיחת חתך מארחת את האמן גיא קניגשטיין
מאת: תום רזניקוב, מרוה מור, רון שפרן, נעמה בן צור שפרינץ, נמרוד אזולאי
...........................................................................................................

גיא קוניגשטיין הוא אמן, מעצב ופרפורמר המתמקד בנושאים חברתיים ופוליטיים. המעבר בין חפץ לפעולה הינו מהלך אשר שזור ומתקיים לאורך כל יצירותיו. עבודותיו יוצאות מן הפן האישי אל הכללי תוך התמודדות עם תהליכי יצירה ודגש על הפעולה המשותפת. בהרצאה הציג גיא את פועלו בעשור האחרון וחשף בפנינו את התפתחותו המקצועית. גיא הציג שלושה תחומים מרכזיים שמעסיקים אותו כאומן ויוצר, תחומים אלו מביאים אתם מדיומים ואופני יצירה מגוונים.

יחסי חפץ-פונקציה

גיא מתעסק הרבה בפונקציונליות של חפצים מתוך ביקורת על עולם העיצוב והצרכנות ועל מהלכים קפיטליסטים. הוא מנסה לבחון האם אנחנו באמת מבצעים מהלכי חשיבה ביקורתית על עיצוב ועל חפצים שאנחנו משתמשים בהם ביום יום.

בתערוכות בהן הציג אפשר לראות לרוב חפצים המוצעים לשימוש הקהל, גם אם הם עקורים מפונקציה. המבקרים יכולים לקחת חפץ ולהסתובב איתו בתערוכה, באמצעות השימוש בחפץ בלי לדעת מה הפונקציה שלו ניתנת למבקרים נקודת מבט שונה על המרחב.
עיסוק מעניין בנושא זה בא לידי ביטוי בעבודה:  The Winchester Objects 2012 בה גיא השתמש בכלים ארכיאולוגים על מנת לבחון את החפצים שאנו משתמשים בהם היום ושאל איך ארכיאולוג יסתכל על החפצים האלה בעוד כמה מאות שנים? גיא יצר סדרת חפצים מאלמנטים שמצא והכיל עליהם מחקר ארכיאולוגי שאותו הגיש לכנס הלאומי של ארכיאולוגים בהולנד, שם הציג את הממצאים ובדה פלטפורמה: ׳המכון לחקר ההיסטוריה שנמחקה׳. בעצם העבודה היא פעולת פרפורמנס - הופעה מול קהל שלא חושב שכרגע הוא משתתף ביצירת אמנות. במהלך 20 הדקות של ההרצאה  האנשים בקהל הכנס לאט לאט הבינו את המהלך והתנסו בחוויה מעניינת בה הוצעה להם הסתכלות אחרת על המקצוע שלהם: בכלים המקצועיים שלהם אפשר לעשות פעולות אחרות.

אלמנטים של משחק עם חפץ, הוצאת חפץ מהקשרו והגשת החפץ לצופה באופן המחדש את בחינתו על ידי הצופה באים לידי ביטוי ביצירתו של גיא. בעבודתו האחרונה ״זומו״  יצר גיא סדרה של מקלות הליכה אשר הוגשו למבקרים בתערוכה ומספקים להם סוג של סעד. כל אחד מהם מספר סיפור ומשפיע על ההליכה של המבקר. העבודה מציעה חוויה שונה לטיול במוזיאון והסתכלות שונה על הליכה.

נרטיבים לאומיים 

בעבודות של גיא, אלמנט חוזר המטפל בהיסטוריה ובסמלים. ישנה גם התעסקות בשאלה כיצד חפצים משרתים ומספרים נרטיבים לאומיים והאם אפשר לספר נרטיב עמוק יותר או להטיל ספק בנרטיב ע״י פעולה ומשחק בחפץ המסמל אותו. תערוכת היחיד שלו ״העובר כאן ישכח Thou Shalt Forget״ (שהתקיימה בעיצומו של צוק איתן) מתעסקת בשאלות כמו איך מסתכלים על סיפור? אם חפצים משמשים להנצחה, איך אפשר להשתמש בהם? התערוכה כללה סדרה של אנדרטאות בינהן בולטות שתיים: האנדרטה של אלכסנדר זייד בה גיא הציג את הסוס, ללא אלכסנדר זייד. הקהל הוזמן להתיישב על הסוס ולהסתכל על הנוף ולחשוב על מהות ההתיישבות, השומר, ולתהות על מה הוא שמר? האנדרטה מסמלת הנצחה אך גם נפתחת השתתפות של הקהל ופעולה של שאילת שאלות. השניה היא העבודה עמוד ניצחון שהוא גם עמוד תבוסה. העבודה מתעסקת באופן שבו מונצח הניצחון של 1948. נקודת המבט הישראלית - עצמאות המדינה ובמקביל נקודת מבט אחרת הרואה תבוסה. גיא מציע הסתכלות דו מימדית, רב קולית. האנדרטה יוצרת שיחה על הקונפליקט, נמצאת בפירוק ובניה אין סופית.

סדרת עבודות נוספת של גיא המתעסקות בנרטיבים לאומיים לוקחת את דימוי היד המופיע בפוסטרי תעמולה שונים ומאפשרת לקהל הרחב לשים ביד חפצים לבחירתם וכך לספר סיפור חדש. היד, סמל תרבות (בכח הזרוע) בדרך כלל מחזיקה כלי והעבודה של גיא שואלת איך הכלים יכולים לשנות סיפור והאם בכוחה של הזרוע להביע אמירה יותר אישית.

״Present Absence״ היא סדרת פעולות גרפיות המתעסקת בנרטיבים לאומיים שנוצרה בתקופת שהות אמן של גיא בדרום אפריקה. באותה תקופה התרחבה תנועה שקראה לדה-קולוניזציה: העלמה מהמרחב הציבורי של סמלי עבר. גיא ביצע את הפעולה שהם ביקשו: מחק באופן גרפי אנדרטאות מספרי האוניברסיטה. פעולת המחיקה של סמל הנרטיב הלאומי שואלת מה קורה לאנדרטה כאשר מורידים אותה? הנרטיב ההיסטורי נעלם, נוצר ואקום. בעבודה רואים את הואקום שנותר מן האנדרטאות הנעלמות. נוצרת הסתכלות שונה של האדם אל מול החפץ.

מחפץ לפעולה

ניכר כי הפעולה עצמה, והניסיון לפעול מעסיקים את גיא ובאים לידי ביטוי לאורך יצירתו. אם בעבודות קודמות הוא מעלה שאלות כמו מהו סמל, איך מייצרים סמלים ומהי הנצחה, החל גיא להתעסק ולייצר פעולות המייצרות את הסמלים או את פעולת ההנצחה עצמה.

ביצירה ״Fleeting Solidarity״ יצר גיא פעולת משך בת חמישה ימים של מפעל לאנדרטאות ביציקת שעווה. גיא אסף מהפייסבוק ביטויים גרפיים של סולידריות (גרפיקות שאנשים מוסיפים לתמונות הפרופיל שלהם כדי לבטא תמיכה וסולידריות ברעיונות שונים), ייצר מהן תבניות ויצק לתוכן שעווה. כך נוצרות אנדרטאות עם פעולת התיישנות (נמסות בשמש). המפעל או הפעולה מייצרת חפצים ועל הדרך יוצרת שיח ואינטראקציה עם הקהל. בגלל שהפעולה נמשכה כחמישה ימים לאנשים היה זמן להבין מה השלבים שקורים במפעל.

דוגמא נוספת לכך היא העבודה ״Factory of Silver״ בה הקים גיא מפעל בלוני הליום שעוצבו כסמלים גרפיים המבטאים נקודת הזדהות של קבוצות שונות באוכלוסיה. הבלונים חולקו למבקרי הפסטיבל שהפכו לפרפורמרים בעבודה בזמן שהסתובבו עם הבלון. הקהל משרת את השימור של הסמלים שגיא בחר לתת. העבודה מדברת על יצירה, יצרנות והעברת מסר ללא נקיטה בעמדה פוליטית אך מייצרת פוליטיזציה - מעוררת שיח באמצעות חפץ.