"בתוך משיכת החבל שבין כוחות כלכליים אדירים שדרשו שוק רווחי לחומר החדש( פלסטיק), לבין אותם מעצבים ואדריכלים בודדים שדמיינו מודל אחר להתפתחות הפלסטיק, היה ברור מי ניצח. הפלסטיק הפך לתעשייה אדירה, שפעלה כדי לייצר עוד ועוד ממנו. אולם בעוד נדמה שמסלולו התרבותי של פלסטיק התקבע בעשורים האחרונים, טכנולוגיות חדשות נמצאות בראשית מאבק זה. אולי בולטת במיוחד היא תעשיית ההדפסה התלת מימדית. גם היא, כמו הפלסטיק, משווקת כטכנולוגיה מהפכנית עם הבטחה דמוקרטית גם אם עוד אין מוצרים של ממש בצידה. גם היא מפעילה ומחדדת קשרים בין תאגידי ענק לממשלות בשאלות של רגולציה, אכיפה וחקיקה. גם היא תעשייה בעל פוטנציאל רווח אדיר עליה מספר חברות מצומצם מנסה לשלוט. גם היא נאבקת על המודל שיגדיר אותה במשיכת חבל שנדמית חסרת סיכוי בין כוחות שוק אדירים ליוזמות פרטיות או קטנות המדמיינות מודלים חדשים לצרכנות, יידע וחברה. בתוך התווך הזה עומדים אותם כוחות אשר היום, יותר מתמיד, יכולים להשפיע על כיוונה - מעצבים, אנשי שיווק, יזמים ומחוקקים. הצד שאלו יקחו בתוך גבולות אלו - של קפיטליזציה של התעשייה לבין פתיחתה, ישפיעו על קו האמצע בו תתמקם, ויקבעו איזה מהפוטנציאלים שלה ייצא כשידו על העליונה: שוק כלכלי חדש, או מהפכה חברתית ותרבותית."