De Tech בשבח האיטיות

דה טכנולוגיה, בשבח האיטיות
Slow Tech - De Tech

 ניל ננר

המושג, “דה טכנולוגיה“ מייצג את השאיפה לבחון מהי טכנולוגיה ולהפריד בין המהות לבין העודף.

זוהי קריאה ליוצרים, אמנים, מוזיקאים, אנשי היי טק, טלוויזיה ועוד, לייצר דה קונסטרוקציה של המנגנון, ארגון מחדש של הגורמים המחוללים, פירוק, הסבה ושינוי הייעוד המקורי - מתוך כוונה להפוך אותו לכלי תחת שליטתו של האדם המשמר את יכולת הבחירה.
הפחד מפני הטכנולוגיה מלווה את האבולוציה של התפתחותה. כל התקדמות טכנולוגית לוותה מאז ומתמיד בחששות כבדים - מה יקרה ביום שבו מחשבי על ורובוטים ישתלטו וישעבדו את המין האנושי לטובת גחמותיה של בינתן המלאכותית.

אנו חיים בתקופה של גאות באמצעים של נוחות וצריכה, עד כדי הצפה. האדם הממוצע לא יכול להכיל עוד, ולא נותר לנו אלא לצוף באוקיינוס המידע מבלי לדעת מהן ההשלכות של ציפה כזו לטווח הארוך.
רבים מאתנו מרגישים בצורך להשקיט, להאט, להרוויח קצת זמן אוף ליין ולהרהר. הכמיהה לשקט, טוען פרויד, היא הכמיהה לכלום, למוות. זהו הצורך באיזון, שהוא צורך נפשי בסיסי. רובנו זקוקים לתיווך כדי לגשר על פערים אלה. אך מהו אותו כלום, מהו אותו שקט?

אנדי וורהול צילם בשנת 1963 אדם ישן במשך כמעט שש שעות והקרין את הסרט בפני קהל.  ג׳ון קייג׳, ביצירתו הרדיקלית 4׳33 משנת 1952 אשר נועדה לפסנתר סולו ובה לא מנוגן אף לא תו אחד למשך 4 דקות ו–33 שניות, השווה את מעמדה של היצירה המוזיקלית לצלילים הנשמעים ברקע ובכך למעשה גילה את המוסיקה השוכנת בתוך השקט. שאלות כמו מהו הגבול; מהי הנקודה שבה הטכנולוגיה פוגעת באיכות חיינו ומייצרת בעיות חדשות; האם ניתן לפתח טכנולוגיה מתאימה יותר לביולוגיה שלנו, מותאמת יותר מבחינה רגשית וכזאת שעונה על מכלול צרכיו של האדם, והאם לא הגענו לשיאו של העומס; הן שאלות שמן הראוי שניתן עליהן את הדעת.

חברות הענק מפתחות טכנולוגיה שתדשן את המנגנון שמניע אותן ולא מתוך דאגה וחמלה לאדם. מה היה קורה אם היינו משנים את סדר העדיפויות במשוואה הזו? ואיך אנו יכולים כפרטים בודדים להשתמש במוצרים הזמינים לנו בדרכים יותר נוחות ויותר מותאמות לביולוגיה שלנו ולהתפתחות האבולוציונית שלנו. שהרי האגודל עוד לא שינה את צורתו בעקבות ההקשה המהירה על מקלדות הזכוכית.

 זוהי קריאה להאטה, לא על ידי התנגדות, אלא על ידי שימוש בטכנולוגיה באופן רגיש יותר לצרכיו של המין האנושי. האטה שייתכן שתהיה חייבת לכלול עצירה כדי ליצור מנגנון מסוג חדש לחלוטין, המבוסס על ההכרה האנושית שהטכנולוגיה אינה המטרה היא הכלי.

בשבח האיטיות היא התערוכה השנתית של קורס אוצרות
בהנחיית מיה דבש.

אוצרים: גל אזרזר, לי ברוידה, אולה ברנר, שרית זיבת, נגה חדד, אריאל לאביאן,
אביחי מזרחי, סמדר מדלר, ניל ננר, דוד סוסנובסקי, לירון פרץ, מאיה צוראל

הפקה: מעין פוס

משתתפים: בני בשן, ערן גל-אור, אילן גרין, עמי דרך ודב גנשרוא, שירה זינגר, לי ינור, מיכל הכהן, יוני ניב, עודד עזר, ניר עמיר, אמיר צובל יעקוב קאופמן, מירב רוט, קט צ'אפ, גלית שבו, שירה שובל ואריאל בלונדר, Thomas Hellum