פרויקט נ"ב הוא תוצר של מחקר אמצעי תקשורת כתובה, אשר במרכזו בחינת הכלים הפיזיים (הישנים) אל מול מחליפיהם הדיגיטלים. הפרויקט מנציח את השינוי התקופתי על ידי סדרה של מחוות- מזכרות לכלי ביטוי שגור בעולם האנלוגי, אשר שימושו התייתר במעבר אל העולם הדיגיטלי- הנ"ב.
נ"ב אלו ראשי תיבות שגורים להוספת הערה בסיומו של מכתב. כתיבת מכתב בכתב יד לא מאפשרת מחיקה וחזרה לאחור. לכן מה שנהגה ותוכנן, נכתב בסדרו הכרונולוגי. בעת הצורך, כאשר יש דבר מה נוסף לומר, הוא יכתב בסוף, תחת ראשי התיבות .נ"ב. לעיתים ראשי התיבות מציינים לא רק דבר מה שנשכח מן המכתב אלא הערה, אשר תוכנה עשוי להיות המרגש והמסקרן במכתב כולו.
בימנו, אלמנט הנ"ב שמקורו בצורך מעשי, מאבד את נחיצותו בשל אפשרויות של מחיקה, תיקון, שליחה מחודשת או שליחה שבורה (קטעי טקסט המפורקים להרבה שליחות קטנות). זהו מונח המקושר להיררכיה בתוך טקסט. היכולת שלנו לכתוב בגדול, בקטן, בהתחלה, בסוף, על פורמטים שונים, עם עטים שונים הופכת לכלי אחיד גנרי שבאמצעותו אנו כותבים כל סוג של תוכן לכל אדם שהוא.
בפרויקט זה מונצחים ה"נזכרתי בסוף" דרך מזכרות-גלעדים לטקסטים נבחרים שנאספו, ותפקידם לסמל את העידן שלאחר הכתיבה, עידן שלם שהוא Post Scriptum . כל תגובה מוצגת בתוך כיפת זכוכית, כסמל לעולם מרוחק, מדומיין, מעין קפסולה שיש בה כח לעצור ולנצור רגע בזמן.
צלם: דור קדמי