חיפוש צורני ואסתטי מתמשך, תוך שימוש בגוף עצמו כחומר גלם, העמידו את אירה בקונפליקט רגשי בין הרצון לפסל בגופה ובין הרתיעה מתופעות, שנתפשו בעיניה בתחילה כ"מכוערות". הגילוי המלהיב של "חומר גלם", הנוטה להשתנות תוך כדי המחקר, הוביל לשיחרור תפישות ודיעות קדומות ביחס לגוף והתכנס לכדי אוסף הצעות לקיבוע "קפלים רכים" בגוף, להתבוננות ולקבלה מחדש של הגוף. בתגובה למצבטים ולאטבים הייעודיים, נוצרו צורות חדשות, בעיקר באיזור "הבטן הרכה", המציעות אפשרויות חדשות לטרנדים אופנתיים ותכשיטי גוף, המוגשים כאלטרנטיבה לתכתיבים מקובלים