arcs, שמו של הפרויקט, הוא אחד מ-12 עקרונות האנימציה הקלסית. עיקרון זה מתבסס על כך שרוב התנועות הטבעיות מסביבנו הן קשתיות ולא ישרות. מהלכי החקירה המוצגים משתמשים בעיקרון זה ככלי לבחינת היחסים שבין שימוש, תנועה ותחושות שהחפצים סביבנו מייצרים.
תנועה היא סימן מובהק לחיים. כל דבר על פני הכדור שלנו נע בצורה כזו או אחרת. ברבים מן המקרים אין בני האדם מסוגלים להבחין בתנועה, אבל היא תמיד קיימת, עד להתכלותו המוחלטת של העצם. גם עצמים הנתפסים כדוממים דוגמת אבנים, סלעים, יבשות, מתאפיינים בקצב ובריקוד משלהם, זה רק עניין של רזולוציה.
הפרויקט עוקב אחר התנועה שמייצרים חפצים שימושיים, תנועה המוכתבת לרוב על ידי מנגנון, ציר או חומר מסוים, ולכן היא תהיה תולדה של פונקציה יותר מאשר של רגש.
השאלות שנבחנו בפרויקט היו: איך תנועת הפעולה והקצב של אובייקט שימושי משפיעים על התחושות לגביו? איך האצה, האטה או שינוי בסדר הפריימים של התנועה תשפיע על מה שהמוצר משדר? ואיך אפשר בעזרת התערבות כזו לגרום לאותו מוצר להיות פואטי, מטריד, נחשק או כזה שמייצר דחייה?
מול שאלות אלו פרויקט arcs בחן סדרה של חפצים מנקודת מבט של תנועה (FORM FOLLOWS MOTION) באמצעות מניפולציות והתערבויות בציר הזמן של החפצים.
arcs | Liron Peretz
‘About Design’ Program
Advisor: Nati Shamia Opher
The project arcs examined a series of objects through the lens of motion (form follows motion) using manipulations and interventions in the objects’ timeline. How do the motion and rhythm of a functional object influence how we feel about it? How will accelerating, slowing down, or changing the order of the movement’s frames influence what the product conveys, and how can such an intervention make the same product poetic, disturbing, desirable, or off-putting?