שיחת חתך מארחת את שירה שובל ואריאל בלונדר

מערכות יחסים מורכבות או למה 3=1+1

מאת: שירן גולן, מיכל פאוזנר, מיכל פרייפלד, מיכל חן שכנאי, שירי מלר

...................................................................................................................................................

אריאל בלונדר ושירה שובל אורגות זה לתוך זה שניים מהתחומים עם המסורות העתיקות בעולם, לכדי מחקר חדש בעיצוב ובחומרים. כמעצבת טקסטיל שירה צוללת לתוך עולם החומרים, חוקרת מה מייצר תנועה ואיך ניתן לתרגם דימוי לפני שטח. בעבודת הגמר שלה בתואר הראשון במכללת שנקר, שילבה חומרים מסורתיים מעולם הטקסטיל עם חומרים פלסטיים בעבודה סיזיפית של עולם האריגה, במטרה לערער את הגבולות בין החומרים.

בעוד שירה מחפשת מבני וסטרוקטורלי, אריאל, בעבודת הדוקטורט שלה באדריכלות, מנסה להכניס את האיכויות הטקסטיליות לתוך העולם של אדריכלות בחומרים מרוכבים. האם דרך התנהגויות של חומרים רכים, כמו בדים, אפשר להגיע למסקנות בחומרים תעשייתיים.

בעבודתן ביחד הן בוחרות לממש את הקשר וההפריה ההדדית בין טקסטיל לארכיטקטורה, ולבחון האם חוכמת הידיים של עולם הטקסטיל יכולה לתרום לתוך שדה אחר.

*מרוכבות

כמו חומרים מרוכבים, שהשילוב ביניהם מוליד חומר שלישי, עם תכונות מפתיעות שיורש את היתרונות של כל אחד וביחד מייצר משהו חדש.

Refrost - ״העבודה הראשונה שלנו בחומרים מרוכבים, מנצלת את המניפולציות הפשוטות של עולם הטקסטיל על בד זכוכית (פריפרג), חומר שעל פי רוב נועד ליישומים תעשייתיים, והעבודה איתו היא בתבניות. עניין אותנו לייצר פני שטח עם ארטיקולציה, שמייצרים אורנמנט, באמצעים שמגיעים מעולם הטקסטיל.״

העבודה מקפיאה את פעולת הכיווץ של הבד, ליצירת פני שטח מורכבים ודינאמיים. שזירת חוט הרקמה בטקסטיל הטכני בתצורתו התעשייתית הקפואה והמוספגת בשרף, משמשת כשלד למניפולציה ידנית חכמה. פעולה זו מייצרת משטח מורכב, טופוגרפיה של רמות אינטנסיביות משתנות היוצרות צללים, מקצבים ומורפולוגיה חדשים. המשטח מרמז על אפשרויות חדשות ביישומים בשדה העיצוב והאדריכלות

העבודה נוצרה לתערוכה ׳חומרים חכמים חומרים טפשים׳, נושא מחקר שמעסיק את שירה ואריאל, בבחינת השאלה האם אפשר לקחת חומרים חכמים ולעבוד איתם בצורה טיפשה, והאם אפשר לקחת חומרים טיפשים ודווקא ביישומים אחרים לגרום להם להיות חכמים.

*מחושבות

מעצבים היום, פחות ופחות קונים חומרים מוכנים, המגמות מבקשות להפעיל מניפולציות על חומרים קיימים או למצוא דרכים לייצר חומרים חדשים.

שיתוף הפעולה בין שירה ואריאל התחיל משיתוף פעולה מוסדי ב-2013. שירה ניהלה אז את ספרית החומרים בחולון, אריאל ניהלה את ה Fablab הראשונה בישראל, בשכונת ג׳סי כהן בחולון. באותה שנה החליטו לשלב עיצוב ביריד ׳צבע טרי׳ ופנו למוזיאון העיצוב עם בקשה להשתתף ביריד, מהמוזיאון העבירו להן את הבריף: יש חודש, אין כסף, ואין אף אחד שיעשה את זה, ככה הפרוייקט התגלגל לפתחן.

Jacquard 2.0 - ״העבודה הראשונה ביחד סימנה את הכניסה לעולם שלנו, זה שמחפש את הדרך בין הדו-מימד לתלת-מימד. פרוייקט עיצוב טקסטיל המשלב טכנולוגיות ייצור דיגיטאליות וידניות בשיטה שפיתחנו בעצמינו. אריגים העשויים שכבות בד שנחשפו באופן סלקטיבי לקרן לייזר. קילוף ידני של השכבות חושף את שכבות הצבע של האריגים השונים ומייצר אפקט של עומק צבעוני תלת מימדי.״

ההתפעלות מהעבודה, יצרה דרישה להכנס לעולם האופנה, שהובילה לקריירה קצרה שנגדעה באיבה, במהלכה, נוצרו בטכניקה הייחודית שלהן מספר תיקים. אבל מעבר להזדמנות לעושר ופרסום, עמדה השאלה האם שיווק ומכירה הם העיסוק בו הן מעוניינות להתמקד. מה שהחזיר אותן לשולחן העבודה, לפרמטרים ולטסטים, במטרה לראות מה אפשר לעשות עם זה הלאה, איך להשתמש בכלי הדיגיטלי כדי להוציא משמעות עיצובית.

Rep-Tile - ״רצינו לבחון איך התבנית הגרפית הדו מימדית מקבלת משמעויות אחרות עם משטחים תלת מימדיים כדי לייצר שפה שבין הסינטטי לטבעי. יצרנו סדרה של אריחים, שכל אריח הוא ציתות של נשל נחש. ניסינו לבדוק איך פעולת הזמן מתחברת לדימוי, ואיך כל אריח מקבל זמן אחר שמושקע בו, בין הקידוד הדיגיטלי, לבין הפעולה הידנית של קילוף השכבות.״

*חוקרות

זו תמיד שאלה שחוזרת על עצמה, הפיתוח של החומר מרגש ומדהים אבל נשאלת השאלה, מה עושים עם זה הלאה? האם להמשיך לפתח את המוצר או שהעניין הוא בפיתוח החומרי עצמו.

עבור שירה ואריאל המושג "מעבדה" איננו מטאפורה, הידע המתפתח במעבדות השונות איתן הן משתפות פעולה הוא מהותי להבנה מחדש את העולם החומרי, ולפיתוח מודל שונה ביחסים בין עיצוב או מעצבים וחומר.

שיתוף הפעולה הראשון שלהן היה עם פרופסור עודד שוסיוב, מהאוניברסיטה העברית. החומר שעודד מפתח הוא ננוצלולוז, על-ידי פירוק מולקולרי של סיבי צלולוז כדי להרכיב אותם לכדי חומר חדש. החומר החדש שנוצר הוא בעל תכונות חדשות ומופלאות עם מופע של קריסטל נוזלי, בעל מרקם פנינתי. יחד עם פרופסור שוסיוב הן הציגו עבודה בתערוכה ׳מצבי קיצון - נייר ישראלי במוזיאון ארץ ישראל׳

Fleeting - ״רצינו למצוא דרך להעביר את התכונות המופלאות של החומר הזה בצורה ויזואלית, ובחרנו בדימוי של הפרפר, כיוון שגם בטבע הפרפר מופיע לעיתים בצבעוניות הזו של קריסטל נוזלי. אחת השאלות שבהן עסקנו היא היכולת לייצר צבעוניות באמצעים פיזיקליים, האנרגיה האולטרסונית שהפעלנו על החומר והטמפרטורות השונות השפיעו על הצבע הספציפי של כל פרפר בסקאלה שבין אדום לכחול. התוצאה הייתה אוסף פרפרים במתודה הזאולוגית-קלאסית של אוסף פרפרים, אבל הפרפרים היו פרפרי צלולוז המקוטלגים על פי הסקאלה של האנרגיה שהוכנסה לתוכם, הסדר מעניין אותנו כאלמנט המכונן לאיזושהיא יצירה.״

*מסודרות

העבודה המשותפת שלנו היא מחול מתוזמר של חשיפה וכיסוי היא תלויה באופן אינהרנטי בהכרה שלנו זו בחוזקותיה של זו, וכל אחת בחולשותיה שלה.

הן מצליחות לערער על הידוע לנו על חומרים ויישומם ובוחנות מחדש את מערכת היחסים בין חומרים לטכנולוגיה, בין טבע לעיצוב ובין פנים לחוץ. העבודה האחרונה שלהן, נולדה מתוך שיתוף פעולה עם פרופסור ערן שרון מהאוניברסיטה העברית, חוקר פיזיקה בלתי ליניארית. המחקר של ערן בוחן מה הסיבה שחומרים בטבע מסתלסלים, ומדוע התסכול החומרי שלהם מגיע לידי ביטוי בגאומטריה מורכבת.

חומרים מתוסכלים - ״הפעולה הטבעית, שהיא גובלת בהגיון פסיכולוגי הייתה מרתקת עבורינו. תהליך העבודה התחיל מחיבור של שתי יריעות לטקס מתוחות לכיוונים שונים ומודבקות כך שהיחסים ביניהם מאופיינים באי נוחות ותסכול רב. פוטנציאל התנועה משתחרר מתוך מאמצי גזירה בין השכבות. כאשר מתחילים לחתוך, משתחררת האנרגיה האצורה ומתבטאת באפקט גיאומטרי. לעתים בדיוק אותו חתך יכול לגרום לחומר להתנהג בצורות שונות בהתאם לכיווניות ואורך. התלת מימדיות נוצרת לא דרך הכתבה מראש אלא דרך הנטייה הטבעית של החומר שבחלקה הייתה ידועה מראש, דרך הנוסחאות של ערן, אבל חלקה ברמת מורכבות גיאומטרית כזו שהפתיעה והזינה בחזרה גם את המשך המחקר של המעבדה.״

כיום הן מרכזות את גוף הידע שצברו בראשן בלבד, אך מייחלות למצוא מקום מוסדר למחקר עיצובי באקדמיה בארץ.