שיחת חתך מארחת את סטודיו Atelier NL
מאת: הראל עומר וגיא צ'רני
.......................................................................................................................................
“Have you ever look at a grain of sand? All the different colors and sizes. All comes from far away. Small particles of a world in my hand. Every grain have a story, just like us, and if we discover what we are composed of, we may discover are real color”
כבר בתחילת ההרצאה לוקחת אותנו לוני, שותפה מייסדת בסטודיו Atelier NL, עמוק אל תוך החוויה של חיבור לטבע, אל חוף הים. שם, היא מבקשת מאיתנו לאחוז בגרגרי החול, ולהבחין בייחוד של כל אחד ואחד מהם. לראות את הצבע והצורה הייחודיים של כל רסיס קטן, רסיס שעשה דרכו ממקום כלשהו בעולם. כל גרגר הוא מיוחד , ולכל גרגר יש סיפור, ממש כמונו. כולנו דומים אך כה שונים זה מזה, כולנו ביחד למרות שכל אחד מאיתנו מורכב מרכיבים שונים. האופי המיוחד של כל גרגר חול הוא הסיפור של סטודיו אטלייר Atelier NL)).
למה
“Working with materials allows you to discover new things. Where did it came from? What are the minerals inside? It makes knowledge tangible.”
לוני ונאדין הקימו את סטודיו Atelier NL מתוך אהבתן לחול וחימר, ומתוך הצורך לעבוד עם חומרי גלם שונים. במסעותיה ברחבי העולם לוני עסקה ביצירה בחימר, מה שהביא אותה לתובנה שהיא רוצה לגעת בחומר בצורה הראשונית ביותר שלו, ומתוך הבנה שבמקרים רבים הצורה הראשונית של היצירה נעשית מתוך חומרי גלם מקומיים. לאחר לימודיהן, הן החלו לאסוף חול ממקומות שונים בעולם. בתחילה, לא היה להם ברור מה הן מתכננות לעשות בו, אבל ההבדלים בין סוגי החול השונים הפליאו וסיקרנו אותן. בעיניהן, איסוף החול שיקף את הקשר של אנשים לאדמתם, ולכן הן נהגו לשאול את האנשים המקומיים היכן אפשר למצוא את החול הטוב ביותר, ולא חיפשו באינטרנט או במאגרי מידע. מבחינתן, בהסתכלות על מקום מסויים ניתן להבין כיצד הוא נוצר במידה רבה על בסיס התבוננות בחול שסביבו. איסוף החול נעשה בצורה קפדנית ורצינית, וכלל רישום, נקיון וסידור של כל סוג חול על מרכיביו השונים. בנוסף, מרכיבים מקומיים שונים צורפו לחול ממקומות שונים וכך שנוצרה ספרייה עצומה של חומרים, שניתן ללמוד ממנה וליצור באמצעותה הקשרים בין מקומות שונים בעולם.
לוני ספרה לנו בהרחבה על שני פרויקטים, DRAWN FROM CLAY עוסק במחקר חומרי של חמר מקומי מאדמות חקלאיות בהולנד והשני SAND JOURNEY עוסק בחול וזכוכית לאורך חופי הולנד.
לאחר מספר חודשים של עבודות חימר בדרום אמריקה במהלך לימודיהן בתואר הראשון באינדהובן, חזרו השתיים להולנד והחלו לאסוף אדמה שתוכל לשמש כחימר. היה חשוב להן שהאדמה תהיה ממקומות שונים ומעניינים כך שהזהות המקומית תשתקף בחומר שייוצר מהן. הן יצרו כלים שיצאו בצבעים שונים ומעניינים. זהות מקומית היתה הדבר שנגע בלוני באותו הזמן. בנוסף, דווקא הדמיון לעיתים הצביע על קשר גיאולוגי בין מקומות שונים. הן נסעו לצפון הולנד לשטח חקלאי שלא הכירה לפני. שם הן לקחו חלק בעבודת אדמה, זריעה וקצירה, מתוך הבנה שתהליך של יצירה צריך להיות מתוך תהליך מעמיק שאורך זמן. היא צילמה את האנשים, עובדי האדמה עם הגאווה בפניהם והאלמנטים הייחודיים שהיו לכל חווה וחווה, קערת חלב, תפוחי אדמה. כל התמונות והחימר נאספו לספרייה שלמה ומקיפה. האיכרים לימדו אותן שיש זמן לכל דבר, והבנת הערך במה שנמצא כרגע, ולא במה שהן מעוניינות להשיג.
“We want things to come instantly, but this is not how nature works. The life cycle of a project is like the life cycle of a plant and like the work cycle of the farmer - We need to give time for the development, and harvest later.”
הן עסקו ביצירת מפה של השטח החלקאי בצורה ייחודית – כל חלקה סומנה עם אריח קרימקה שיוצר מאדמתה, והיווה חלק בפסיפסס צבעוני וייחודי לאותו מקום וזמן.
“While the farmers were harvesting their fields, we were harvesting ceramics.”
לוני ונאדין נשארו באזור החקלאי כשנה שלמה, ואחד מאירועי השיא שהיא מתארת היה כאשר הן הזמינו את האיכרים לארוחה בה כל אחד מהם הביא מתוצרתו המקומית, ואילו הן הביאו את הכלים שהן יצרו מאדמתו. מבחינתן, הישגן הגדול ביותר היה שהן גרמו לאיכרים לראות את שטח האדמה שלהם באור חדש. וכך, הספרייה של אריחי הקרמיקה והתמונות נכנסה בפעם הראשונה לתערוכה במוזיאון, מה שהיווה גאווה מאוד גדולה מבחינתן.
“We artists and designers can change perspective. We made the farmers think differently on their fields.”
בפרויקט הזכוכית הן אספו חולות לאורך חופי הולנד, חולות שהתאפיינו בצבעים מגוונים אותם הם קטלגו ואפיינו במטרה ליצור זכוכית מכל חוף, אתגר שהוביל להתמודדויות טכניות רבות. יצרני זכוכית לא רצו לעבוד איתן משום שהעדיפו חול לבן בלבד, כזה שייצר זכוכית שקופה לחלוטין. וכך, הדרך היחידה היתה לייצר את הזכוכית בעצמן עם מיכון ותנור בסטודיו משלהן, בשותפות עם מומחה זכוכית שהצטרף אליהן. אחרי כשלוש שנים של פיתוח הן הצליחו ליצור סדרת כלים ראשונה כאשר כל כלי בקולקציה נחתם עם שם המקום שהחול ששימש לייצור הזכוכית הגיע ממנו.
פרויקט ייצור הקרמיקה מחמר מקומי זכה לפרסום רב וחברות קרמיקה שונות החלו לפנות אליהן עם הצעות לתיעוש וייצור המוני, אולם זה לא היה המקום בו הן רצו להיות, שכן הן היו תמיד מעוניינות בייצור מקומי. על כל כלי הן הטביעו את המיקום של החימר ממנו הוא מגיע וההרכב הכימי שלו. בשלב מסויים הן הסכימו להצעה מיצרן קרמיקה הולנדי בפרוייקט ששילב קהילות מקומיות ואנשי קראפט, אבל החברה הממנת עצרה ונאלצה לבטל את הפרוייקט. המקרה גרם להן להבין שאולי הן עצמאיות כמעצבות, אבל הן עדיין מאוד תלויות במימון חיצוני. באותה עת הן גם התבקשו להתפנות מן הסטודיו שלהן, שהיה חלק מתוכנית עירונית לתמיכה במעצבים, אלא אם יקנו אותו וכך הן החלו לשאול את עצמן מה למעשה מחבר אותן למקום? מה הערך החברתי אותו הן יוצרות עבור הקהילה סביבן?
על מנת לברר זאת ולהתמודד עם בעיית המימון הן יצאו בקריאה קהילתית לתמוך בהן ובעשייתן. יחד עם אנשי הקהילה, הן יצרו אריחי קרמיקה מכל החימר שהיה ברשותם והעמידו כל אריח למכירה במסגרת פרויקט מימון המונים. כאשר אריח נמכר, המקום שבו הוא היה תלוי על הקיר היה מפונה והקונה רשם בו את שמו, מה שהעצים את תחושת השייכות. אחרי עבודה קשה ומאומצת הן הצליחו לעשות את הבלתי אפשרי מבחינתן ולגייס את כל הסכום הדרוש לרכישת המקום.
בעבור לוני, הצלחה זו מסמלת את המהות של הסטודיו: החיבור לחומר המקומי – גם אדמה וגם קהילה - הוא בעל יכולות נפלאות, ובאמצעות תשוקה והתמדה ניתן להגיע עם חומר זה רחוק מאוד.
.......................................................................................................................................
'שיחת חתך' היא פלטפורמה למפגש בלתי אמצעי בין סטודנטים ואורחי התוכנית ליוצרים מתחומים שונים מתוך רצון לייצר מרחב משתף השם דגש על תהליכי עבודה לאור האילוצים המקומיים והאופן בו התהוו לאורך השנים.
המפגשים מתקיימים כל יום חמישי בבית הנסן בין 18:00 ל-19:300000. פתוח לקהל, הכניסה חופשית.