שיחת חתך #7 מארחת את יובל סער לשיחה על יזמות תרבותית

יזמות תרבותית
שיחת חתך מארחת את יובל סער

מאת: אורית ארליכמן וצאלה לוין פלד

.......................................................................................................................................

יובל סער הוא עיתונאי, מעצב, אוצר, מרצה ויזם. בעבר שימש ככתב העיצוב של עיתון הארץ וערך את מגזין Designer של הארץ ואת מגזין העיצוב המקוון reDesign. יובל הוא העורך הראשי של מגזין פורטפוליו ובנוסף כותב בעבור כלי תקשורת שונים כמו ״כלכליסט״ ו״טיים אאוט״. יובל עומד בראש מכון שנקר לתיעוד וחקר העיצוב בישראל, היזם והאוצר הראשי של שבוע האיור, מרצה בבצלאל בתכנית לתואר שני בעיצוב תעשייתי ובשנקר במחלקה לתקשורת חזותית.
לאחרונה יצא לאור הגיליון השלישי של מגזין המסעות ״אתה נמצא כאן״ שאותו הגה והפיק יחד עם עם גיא חג׳ג׳ (״עונג שבת״) לאחר קמפיין גיוס המונים מוצלח באתר הדסטארט.

יזמות תרבותית

״אני איש תוכן ועוסק בשנים האחרונות ביזמות תרבותית, לא יזמות עיצובית.״
יובל בחר לספר לנו על שלושה מיזמים שלו שהם להגדרתו ״יזמות תרבות״. אמנם אין בצידם רווח כספי ישיר אך לדבריו הם הביאו אותו למה שהוא היום, ופתחו בפניו אין־ספור דלתות. ״המיזמים נולדו מתוך תשוקה, כי אי אפשר בלי. והיא מדבקת.
״ניסיתי לחשוב מה משותף בין פורטפולי׳, שבוע האיור של תל אביב, ואתה נמצא כאן - מגזין איור ומסעות שלאחרונה יצא הגיליון השלישי שלו. הדבר הראשון שמשותף לכולם הוא שכסף או תקציב לא היו שיקול בשום שלב. כל הפרויקטים נולדו כי בא לי לעשות משהו. לא היה מודל עסקי.״

מגזין פורטפוליו

בשנת 2005 פתחתי את פורטפוליו כבלוג אישי שעסק בעיקר בעיצוב גרפי, וכיסה חומרים לפי טעמי האישי. לאט לאט החלה הכתיבה לתפוס יותר נפח. כמות הפרויקטים והעבודה שקיבלתי בעקבות פורטפוליו היא גדולה, ובעקבות הכתיבה בבלוג אפילו התקבלתי ב־2008 לתפקיד כתב העיצוב של עיתון הארץ. תחילה התפקיד לא היה גדול, אך אחרי שלושה חודשים הגיעה עורכת חדשה שרצתה שאכתוב הרבה יותר. זה שינה את חיי כי בעקבות זה הפכתי לאחד האנשים המשפיעים בעולם העיצוב בארץ.

פורטפוליו קיים כבר 12 שנה; הוא לא מפרנס אותי, אך מאפשר לי דברים אחרים. לכאורה לא משנה מה אני כותב, כי אני בין היחידים בארץ שכותבים על עיצוב בצורה מקיפה ורציפה, וכיום פורטפוליו הוא לא רק בלוג אישי אלא מגזין תרבות, עם מספר כותבים, אפילו מלונדון ומסקנדינביה, והמשותף לכולם הוא הפנייה לקהל הרחב ולא רק לקהל המקצועי. בסופו של דבר הכי חשוב זה שיש לי פלטפורמה לכתוב על מה שאני רוצה.

שבוע האיור

איך זה התחיל?
אם היו אומרים לי היום ״תעשה את שבוע האיור בלי כסף, תעבוד ביולי אוגוסט, ותפיק אירוע שיתקיימו בו 50 תערוכות״, הייתי אומר לא תודה. והסיבה שזה קרה היא שלפני ארבע שנים רצו לפטר אותי מעיתון הארץ כי העיתונות הייתה במשבר. בחודשים שלא ידעתי אם יפטרו אותי או לא נפגשתי עם הרבה אנשים, כולל עם אריה ברקוביץ׳ שמנהל את בית האמנים בתל אביב, שהציע לי לאצור תערוכה. אמרתי לו שמעניין אותי לעסוק בסיבות לפריחת המאיירים בארץ בעידן הדיגיטלי.
התחלתי לעבוד ומהר מאוד הבנתי שבכל שנה מסיימים המון מאיירים את הלימודים, ושמאיירים ישראלים רבים עובדים בכלל עם חו״ל. לדוגמה, שרית עברני שאיירה את הארי פוטר למשרד התיירות הבריטי, או מריו סרמונטה שאיוריו לאר־סי קוקה מוצגים בכל העולם.

נפגשתי עם שני מאיירים בכל שבוע, התנהלות די שגרתית כהכנה ומחקר לתערוכה, אולם ההבדל היחיד שהיה ביני לבין אוצרים אחרים הוא שהיה לי את פורטפוליו. כתבתי בפורטפוליו על המפגשים שלי וזה יצר באזז בקהילת המאיירים. פגשתי בסופו של דבר 100 מאיירים, הקפדתי לראיין מוכרים לצד לא מוכרים, צעירים וותיקים, ושיתפתי הכל בפורטפוליו. לאחר כ־50 מפגשים הוצאתי קול קורא לתערוכה שתציג מאיירים ישראלים שעובדים בחו״ל וקיבלתי אלפי מיילים. הייתי במצוקה איומה כי מצד אחד ראיינתי מאיירים רבים ויש לי המון חומרים, ומצד שני התערוכה תוכננה לחלל של חדר אחד בבית האמנים. אז הבנתי שצריך לגדול ומשם צמח הרעיון של שבוע האיור. פניתי לעיריית תל־אביב שבסופו של דבר נתנה חסות לאירוע. אולם, הסכום שהעירייה נתנה לא הספיק מה שהכתיב מודל שכל מוסד שרצה להשתתף בשבוע האיור היה צריך לשלם דמי השתתפות.

איך הקונספט הזה הצליח ללא תוכנית עסקית? או מחשבה על מימון?

אני מאמין שזה הצליח כי לא היה קיים משהו אחר מקביל, עולם האיור שיווע לפלטפורמת תצוגה, וגם כי תערוכות איור הן הפקה יחסית זולה: אין עלויות גבוהות של חומרים ושינוע. בשבוע האיור השני הצלחתי לגייס תמיכה מחברת wix. בעקבות התמיכה שלהם ההצלחנו להוריד את דמי ההשתתפות, מה שאיפשר התארגנויות של מאיירים בודדים ולא חלק מארגון עם גב כלכלי. בשבוע האיור האחרון, השלישי במספר, התקיימו 50 תערוכות, וזה הדבר שהכי משמח אותי: אני הכי גאה שיצרתי באמצעות שבוע האיור פלטפורמה וגרמתי למאיירים ליצור עבודות חדשות. זה גם משהו שבעקבותיו גופים כמו מוסדות עירוניים ומוזיאונים מסתכלים עלי אחרת, יותר כיזם וכאחד שיכול לטפל בפרויקטים בסדרי גודל כאלו.
חלק חשוב של העניין הוא התמדה - שבוע האיור מתקיים כל שנה בספטמבר, אני כבר מדבר עם אנשים על 2018, זה חלק מההתנהלות שלנו. כך נוהגים בכל מקום בעולם, תמיד בתערוכות שנתיות יש כבר תאריכים של השנה הבאה.

אתה נמצא כאן

זה הפרויקט שהכי נהניתי לעבוד עליו בשנתיים האחרונות, יזמתי אותו עם גיא חג׳ג׳ שכותב על מוזיקה בבלוג שלו עונג שבת בתשוקה מעוררת קנאה.

איך זה התחיל?
בקיץ 2014 טסתי לחו״ל בזמן מבצע צוק איתן, והדבר היחיד כמעט שהסתכלתי עליו היה הפיד של גיא שבדיוק טייל באוסטין, טקסס. הוא העלה תמונות מהטיול שלו וכתב עליהן. הזדהיתי עם הטקסטים והכתיבה, וכששנינו חזרנו לארץ החלטנו שאנחנו רוצים לעשות משהו ביחד. הנטייה הטבעית הייתה לעשות משהו אונליין, אך החלטנו דווקא על פרינט. ביקשנו מאנשים קרובים שיכתבו על הטעות או הפניה הלא נכונה, המקום שלא מכירים, לא בהכרח המקומות הידועים והצפויים, ואז ביקשנו ממאיירים לאייר את הטקסטים. כולם נענו בשמחה מה שאישש את ההנחה שאנשים רק מחכים שיבקשו מהם להשתתף בפרויקטים מגניבים.
תמחרנו גיליון ב־25 ש״ח וביקשנו 15,000 שקל באמצעות קמפיין ב־HeadStart. להפתעתנו גייסנו את הכסף תוך 24 שעות.

יש לך תכניות לעתיד?

אני מספר לעצמי שאני לא יוזם דברים ואין לי מושג מה יקרה בעוד שנה וגם לא בעוד חמש שנים. אני לא יודע להיות מתוכנן.

אז אתה חי עם זה בשלום?

אני חי בשלום פנימי עמוק.

איך אתה מחלק את הזמן בין עבודה לצורך פרנסה לעבודות ללא רווח?

אני מאמין שכסף לא צריך לנהל לי את החיים. זה לא אומר שלא צריך כסף, אך יש לי עוד הרבה שיקולים אחרים כמו ממה אהנה ומה יקדם אותי. הרבה מהדברים שאני עושה מזינים אחד את השני.

אתה עובד המון שעות?

לעבוד קשה זה עבודה פיזית או לעבוד בהייטק... אני עובד הרבה אבל אני סופר יעיל. כמעצב גרפי היררכיה היא כלי עבודה מרכזי וזה מסייע ליעילות, ההבנה מה חשוב יותר, מה חשוב פחות ומה לא חשוב בכלל.

מאיפה מגיע הכוח לקצב האינטנסיבי של העשייה?

סקרנות ועניין. בכל שבוע אני פוגש אנשים חדשים שמספרים לי מה הם עושים, בין השאר כדי שאכתוב על זה. אני מכיר בכך שאני בר מזל כי אנשים יוצרים מפנים לי זמן כדי שאראיין אותם. אני מתייחס לתפקיד שלי בתור כותב עם המון אחריות.

.......................................................................................................................................
'שיחת חתך' היא פלטפורמה למפגש בלתי אמצעי בין סטודנטים ואורחי התוכנית ליוצרים מתחומים שונים מתוך רצון לייצר מרחב משתף השם דגש על תהליכי עבודה לאור האילוצים המקומיים והאופן בו התהוו לאורך השנים.
המפגשים מתקיימים כל יום חמישי בבית הנסן בין 18:00 ל-19:30000. פתוח לקהל, הכניסה חופשית.