בטחון תזונתי-חקלאות בתנאי קיצון

תוחלת החיים הגבוהה, יחד עם העלייה בכמות הילודה בעולם, הביאה לכך שכיום חיים למעלה מ7 מיליארד אנשים על פני כדור הארץ. לפי הצפי, בשנת 2100 יחיו על פני כדור הארץ 11 מיליארד בני אדם.
מדי שעה בשעה מתים ברחבי העולם מרעב ומתזונה לקויה 4,000 בני אדם מהם 700 ילדים ועד-2050 ימותו מסיבות אלו 3 מיליארד בני אדם. בעוד 15 שנה לא יהיו מי שתייה נקיים ל-50% מהאוכלוסייה עולמית.

ביטחון תזונתי (Food security) הוא מונח המתאר מצב שבו משק בית או לחלופין אדם פרטי מקבל גישה ישירה ויום יומית למזון איכותי. אנו עדים לתופעות של חוסר ביטחון תזונתי הן במדינות מתפתחות, שם לרבים אין גישה למזון איכותי ומי שתייה נקיים, אך גם במדינות מפותחות שם הרגלי התזונה לקויים או שהמזון הלא איכותי זמין וזול יותר ממזון איכותי (לדוגמא: השמנת יתר בארה"ב)
ברחבי העולם ישנם כמיליארד בני אדם הסובלים מרעב ממשי וכ-2 מיליארד אנשים הסובלים מאי ביטחון תזונתי בגלל רמות שונות של עוני. בסוף 2007 נערך מחקר העריך את עליית אי ביטחון התזונתי בגלל סיבות רבות כמו: עליית שער הדולר, עלייה ברמת הייצור של דלק ביולוגי (מטעים של ביו-דלק במקום שדות עם ירקות למזון),  גידול האוכלוסייה העולמית, שינויי אקלים, אובדן של קרקע חקלאית לטובת מגורים ומסחר והעלייה ברמת החיים של מיליארדי בני אדם בסין ובהודו הזקוקים למזון ולתנאי מחייה גבוהים.

אזור הערבה בישראל נחשב לאחד מהמדבריות הקיצוניים בעולם, עם ממוצע משקעים שנתי הנמוך מ-50 מ"מ, קרינה גבוהה במשך רוב חודשי השנה, טמפרטורות יום גבוהות וטמפרטורות לילה נמוכות. למרות התנאים הללו מייצאים תושבי הערבה קרוב ל-60% מהתוצרת החקלאית בישראל.
על מנת להמשיך ולפתח את תחום החקלאות בערבה הוקמה בשנת 1991 בישוב חצבה, תחנת הניסויים יאיר. בין הנושאים הנבדקים בתחנה נמצאים פיתוח תשתיות גידול אלטרנטיביות, השקיה ודישון, הגנת הצומח, אקלים במבני גידול ואגרוטכניקת גידול. בשנים האחרונות נוספו אגפי מחקר בתחום חקלאות מים, מטעים וחקלאות אורגנית. בשנת 2013 הקים משרד החינוך חווה ללימודי חקלאות וסביבה המסתמכת על מחקרי המו"פ ומביאה תלמידים מכל הגילאים להתנסות בחקר מדעי וחקלאי.

הסביבה הצחיחה בערבה, יחד עם חדשנות וחינוך, מייצרים את התנאים למציאת פתרונות להתמודדות עם בעיות של ביטחון תזונתי בעולם. טכנולוגיות חדשות מאפשרות גידול של זנים העמידים ביובש ובטמפרטורות גבוהות, וכן פיתוח של מכשור מתקדם להגדלת היבול ליחידת שטח. במהלך הסדנא ייפגשו הסטודנטים עם מומחים בתחומים שונים הקשורים לחקלאות בתנאי קיצון, חקלאות ברת קיימא וחינוך חקלאי.

תמות מרכזיות:

* כל התמות מבוססות על תחומי מחקר פעילים במו"פ ומנסות לייצר ערך מוסף או לענות על אתגר קיים.הגדלת התפוקה בשטחים שהולכים ומצטמצמים.

1. הכפר האוטרקי – יצירת תשתיות מאפשרות חיים סביב המערכת האוטרקית שפיתח המו"פ המאפשרת גידול חקלאי עבור קהילות החיות בתנאי קיצון. הצעות סנריו עבור הקונספט של ה"כפר האוטרקי", איך משתמשים, מניידים, צורכים, מתחזקים, "אורזים" את אותו הכפר.

2. חקלאות מדייקת – הצעות לחוויות ניטור שונות, התמודדות עם חוויה של נתונים במרחב הפיזי.

3. מבנים ומערכות – הצעות לפתרון בעיות הקשורות במבנים חקלאיים או צרכים הנוצרים כתוצאה ממבנים ומערכות חלקאיות בשימוש החוקרים.

   הגדלת התפוקה בשטחים שהולכים ומצטמצמים.