שפה חדשה מאת: מיקה אורסתיו

שפה חדשה
מאת: מיקה אורסתיו

..............................................................................................................

אני עובדת על האבניים בסטודיו שלי, מכינה כלי,
כרגיל.
השפה של הכלי אינה ישרה.
לוקחת מחט ותוך כדי סיבוב הגלגל חותכת ומשליכה את השפה לקערת המים,
כרגיל.
ממשיכה לעבוד.
הידיים עובדות והראש חושב.
מחליטה לחתוך שוב את השפה, אך הפעם לשמור אותה.
חותכת שפה ושומרת, חותכת עוד שפה ושומרת. חוזרת על הפעולה עוד ועוד,
עד ש"נגמר" הכלי ונשארים רק בדלי שפות, זרוקים בצד בערימת בלאגן.
בפעם השנייה כבר איני זורקת את השפות,
אלא מחברת אותן זו לזו ובונה כלי חדש:
מפורק-מורכב, שבור-שלם.
"הטעות" הראשונה הפכה למתודת עבודה ולשפה חדשה - תרתי משמע.
פעולה אגבית, שולית ויומיומית שלי, הפכה לדבר עצמו, למרכז, לדרך עבודה, לשיטת ממחקר,
והיא-היא, בעצם, הנושא של פרויקט הגמר.

 ..............................................................................................................
מיקה אורסתיו, סטודנטית שנה ב' במסלול אודות עיצוב, בוגרת תואר ראשון מהמחלקה ללימודי קרמיקה וזכוכית בבצלאל
ובית הספר Llotja בברצלונה, ספרד. בעלת סטודיו עצמאי לקרמיקה ומרצה לקדרות במחלקה לקרמיקה בבצלאל.
עוסקת כיום בקרמיקה, נגרות ומחול. עבודותיה מוצגות בתערוכות בארץ ובחו"ל.

הטקסט נכתב במסגרת קורס כתיבה יוצרת בהנחיית אורנה קזין.